מדריך הגדרות המעטפת Shell - בתוכנת קורה

קטגוריות: מדריכים וטיפים - ע”י

מארק מארק

ספיידר תלת מימד     מדפסות תלת-מימד  תוכנות חומרי גלם   צור קשר

 

מדריכים למשתמש  מדפסות תלת מימד  חומרי גלם תוכנות  תוספים

 

המעטפת/Shell

ראש הדפסה צדדי/Wall Extruder

ההגדרה הזאת קובעת איזה ראש הדפסה ידפיס את "הקירות". ניתן לקבוע את ההגדרה הזאת בנפרד לקיר הפנימי או החיצוני.

לדוגמא: להשתמש בשני צבעים של אותו חומר הגלם בשביל ליצור מתאר על הדפסת תלת המימד. 

עובי הקיר וכמות קווי הקירות

ההגדרה הזאת קובעת את עובי הקירות של הדגם. אולטימייקר קורה (Ultimaker Cura) מעגל את עובי הקירות במטרה להכפיל את רוחב השורה. בכלליות, עובי קיר שהוא גדול פי 2-3 מרוחב השורה זה מספק. ערך גבוה יותר בהגדרה זו תיצור דגם מוצק יותר ותוריד את הסיכוי לדליפות, לעומת זאת, ערך נמוך בהגדרה זו יוריד באופן משמעותי את זמן ההדפסה ועלויות הסיבים.

במקום להגדיר את העובי בכל מ"מ של הקירות, ניתן לקבוע את מספר הקירות. כאשר מגדירים את מספר הקירות, עובי הקירות מחושב אוטומטית ונוצר דגם.

לדוגמא: ערך של 1 מ"מ, גורם ליצירת שלושה קירות של 0.35 מ"מ = קיר של 1.05 מ"מ. לדגם בצד שמאל יש 3 קירות, לדגם בימין יש קיר אחד.

מרחק המחיקה של הקיר החיצוני

בסוף כל קיר חיצוני, "שביל" קצר נמשך ללא השחלה. זה גורם "לתפר מצומצם" מכיוון הקיר החיצוני אל עבר החלקים האחרים בהדפסה התלת-מימדית. ניתן לראות זאת דרך מראה השכבה (Layer View) באמצעות מבט
מימין מעבר לקיר החיצוני. 

שכבת משטח ה"עור" העליון (Top surface skin)

 שכבת משטח העור העליון היא השכבה העליונה ביותר של "העור" (skin), שניתנת לקביעה בנפרד. אפשרת זו מאפשרת להדפיס באיכות גבוהה יותר שגורמת לגימור משטח טוב יותר. ניתן לשנות את האפשרויות הבאות: 

ראש ההדפסה למשטח העליון 

\ראש ההדפסה נקבע בשביל השכבות העליונות, ראש הדפסה השני יכול להכיל ליבת הדפסה שונה או חומר שונה.

שכבות המשטח העליונות

ההגדרה הזאת מגדירה כמה שכבות מתוך כל שכבות הskin יושפעו על ידי השינוי. 2-3 שכבות הן בדרך כלל מספקות בשביל שיפור איכות המשטח.

דפוס הskin של המשטח העליון וכיווני השורות

ניתן לקבוע את הדפוס בנפרד על מנת לקבל אפקט ויזואלי אחר. במקרה בו נרצה להגיד את השורות, ניתן להגדיר את זווית השורות בשביל שליטה יותר מדוייקת.

מהירות ההדפסה של המשטח העליון 

ניתן לשנות את המהירות בשביל להגביר את איכות הדפסת המשטח. מומלץ להדפיס באותה המהירות של הקיר החיצוני בכדי להגיע לסיום חלק.

 

*למודל הזה יש skin במשטח העליון של שורות אופקיות*

 

ראש הדפסה תחתון\עליון 

ההגדרה הזאת קובעת איזה ראש הדפסה אמור להדפיס את השכבות העליונות והתחתונות. ניתן להשתמש בצבעים שונים או גדלי חריצים שונים בראש ההדפסה השני.

עובי תחתון\עליון 

עם העובי התחתון\העליון קובעים את עובי ההדפסה של השכבות העליונות והתחתונות. ערך גבוה יותר מוודא כי כל הרווחים בין השכבות העליונות והתחתונות סגורים לחלוטין, אך באותו הזמן מאריך את זמן ההדפסה ואת כמות חומר הגלם המנוצלת. מומלץ תמיד להשתמש בכפולה של גובה השכבה בשביל העובי העליון והתחתון, למשל: במקרה בו גובה השכבה הוא 0.15 מ"מ, עדיף להגדיר את העובי העליון והתחתון ל0.6 מ"מ מאשר 0.7 מ"מ 

 

*למודל שבצד שמאל יש עובי עליון\תחתון של 1.4 מ"מ לעומת הדגם שבצד ימין שיש לו רק 0.7 מ"מ*

 

הבחנה בין עובי עליון לעובי תחתון 

ניתן גם לקבע את העובי העליון בנפרד לעובי התחתון. זה שימושי במיוחד במקרה בו נדרשות מספר שכבות עליונות בשביל לסגור את הדגם כראוי ולמנוע מצב של "כרית". כאשר משתמשים בפחות שכבות תחתונות, ניתן לחסוך בכמות חומר הגלם ולהפחית את זמן ההדפסה.

מספר השכבות העליונות והתחתונות

במקום להגדיר גובה במילימטרים בשביל השכבות העליונות והתחתונות, אפשר להגדיר מספר ספציפי של שכבות. במקרה כזה, הגובה במילימטרים יחושב אוטומטית על ידי גובה השכבה המוגדרת. לדוגמא: מספר השכבות העליונות (12) * 0.1 מ"מ = 1.2 מ"מ עובי השכבות העליונות.

התבנית העליונה\תחתונה

אולטימייקר קורה מאפשר לך לבחור בין תבניות שונות בשביל השכבות העליונות והתחתונות. אלה הם התבניות שניתן לבחור: 

  • תבנית קוצנטרית: התבנית מודפסת מבחוץ למרכז ההדפסה.
  • תבנית שורות: התבנית מודפסת באלכסון עם צעדי תנועה על מעטפת הדגם.
  • תבנית "זיג-זאג": התבנית מודפסת באלכסון עם חיבורים על מעטפת הדגם.

 

*שורות, זיג-זאג, קונצרטית, "וכיוון שורות" עם ערך רנדומלי (90)*

תבנית פנימית תחתונה

התבנית הפנימית התחתונה היא תבנית השכבה המודפסת ישירות על לוח ההדפסה. ניתן לשנותה בנפרד. משתמשים בתכונה זו כדי לקבל דגמים עם רכיבים חזותיים מסוימים בתחתית.

כיוון שורות עליונות\תחתונות

התכונה הזאת מאפשרת לשנות את הכיוון בו שורות הskin העליונות והתחתונות מודפסות. בדרך כלל, הן מודפסות בכיוון אלכסוני. זאת האפשרות המהירה ביותר שמשתמשת גם במוטור X וגם במוטור Y. שינוי הכיוון יכול לגרום לאפקט ויזואלי. ניתן להכניס מספר מספרים בשביל לשנות את כיוון השורות בכל שכבה. למשל: [90,0] שגורם ליצירת כיוון אופקי-אנכי.

כניסת קיר חיצונית

ההגדרה הזאת "מתקנת" את הפוזיציה בשביל הקיר החיצוני, אם רוחב השורה הנבחר הוא קטן מהדיזה . לדוגמא: רוחב שורה של 0.35 עם דיזה  של 0.40 מ"מ משאיר רווח של 0.05 מ"מ בשני צדי השורה המודפסת. "תיקון" של 0.025 מוגדר בשביל לפצות על החלק החיצוני החשוף.

הדפסת קירות חיצוניים לפני קירות פנימיים

ההגדרה הזאת קובעת איזה קירות יודפסו קודם, הקירות החיצוניים או הפנימיים. כשההגדרה פעילה, הקירות החיצוניים מודפסים ראשונים והמימדי X-Y מדויקים יותר. החיסרון בהגדרה הוא שאיכות הבליטה יורדת.

קיר חלופי נוסף 

ההגדרה הזאת מוסיפה קיר נוסף בכל שכבה. ההגדרה גורמת למילוי "להיתפס" בין הקירות, מה שגורם להדפס חזק יותר. לדוגמא, כאשר מגדירים את מספר הקירות ל2 ומפעילים את הגדרת "קיר חלופי נוסף", הדבר יגרוםלהדפסת 2 קירות על כל השכבות הזוגיות ו3 קירות על כל השכבות האי-זוגיות. 

*אדום - מעטפת חיצונית, ירוק - מעטפת כללית, ירוק כהה - קיר חלופי נוסף, כתום - מילוי, צהוב - שכבות תחתונות*

פיצוי קירות חופפים

עם ההגדרה הזאת, השיחול על החלקים המודפסים יורד במקומות בהם ראש ההדפסה נדרש לעבור פעמיים. כך כל הקירות מודפסים ללא החלק הנבלט. ההגדרה הזאת יכולה להיות מופעלת בנפרד לקירות החיצוניים או הפנימיים.

סגירת רווחים בין קירות 

בשביל יותר פרטים, המדפסת תצטרך במקרים מסויימים להדפיס אזורים שהם דקים יותר מגודל הדיזה . זה יכול לקרות בין הקירות החיצוניים והפנימיים בהם הדגם נמצא בפינות חדות. האפשרות הזאת מאפשרת לסגור את הרווחים האלה אחרי הדפסת כל הקירות. האיור הזה מציג "רסיס" מהדפסה מסויימת. 

סינון רווחים זעירים 

חלק מהרווחים בין הקירות הם כל כך קטנים שהוספת מסלול מעבר נוסף לא שווה את העבודה בשביל לפצות על כך. הפעל את אפשרות זו בשביל למלא את הרווחים הזעירים האלה, בעת הצורך.

הדפסת קירות דקים

הגדרה זו מאפשרת הדפסת קירות דקים יותר מגודל הדיזה. מפני שהדיזה לא יכולה לעשות זאת, הדרכים ככל הנראה עדיין יעברו יותר מדי אקסטרוזיה כאשר ההגדרה מופעלת, בכל מקרה, הם לא ימחקו לחלוטין.

התרחבות אופקית

התרחבות אופקית יכולה להיות שימושית בתנאי אם הגמישות של ההדפסה היא חשובה. בגלל עיוות קל של הפלסטיק, מימדי ההדפסה לא יתאימו במדוייק למימדים של הדגם הדיגיטלי. באמצעות התאמת ערך ההרחבה האופקי ניתן לפצות על העיוות הקל הזה. ערך גבוה יגרום להגדלת גודל הX-Y של הדגם, לעומת ערך נמוך שיקטין את גודל הX-Y של הדגם.

הרחבה פנימית של השכבה האופקית

 להגדרה הזאת יש את אותו האפקט כמו להתרחבות אופקית, חוץ מהעובדה שההגדרה הזאת משפיעה רק על השכבה שנמצאת על משטח ההדפסה. זה יכול להועיל בהתגברות על אקסטרוזיית יתר על השכבה הראשונה, באמצעות הגדלת הדיוק המימדי. מומלץ להזין ערך שהוא מחצית מרוחב השורה.

יישור התפר Z

ההגדרה הזאת מאפשרת לבחור איפה כל שכבה חדשה בכיוון הZ תתחיל ומשפיעה על איפה כל קו תפר של הדגם יהיה. זה שימושי במיוחד לדגמים עם שכבות רצופות ושוות במקרים בהם התפר הוא בולט. באמצעות יישור התפר Z ניתן להקטין את הבולטות של התפר. האפשרויות הן:

 הגדרת משתמש: קביעת קואורדינטות לכיוון הX-Y של התפר z, התיאום הזה הוא מוחלט כברירת מחדל. לדוגמא: X 100 Y 200 יגרום לתפר לחזור בחזרה למרכז הדגם.

הקצר ביותר: השכבה הבאה מתחילה היכן שהשכבה הקודמת נגמרת. זאת הדרך המהירה ביותר להדפיס אבל באותו הזמן גורמת לתפר להיות בולט במיוחד.

אקראית: השכבה הבאה מתחילה במקום אקראי בשכבה הקודמת, מה שמבטל את הסיכויים לתפר. זמן ההדפסה יתארך בעקבות תנועות עבודה נדרשות.

הפינה החדה ביותר: זה גורם לתפר להיווצר בפינה הפנימית או החיצונית החדה ביותר בדגם. כאשר ניתן, זאת הדרך הטובה ביותר להחביא את התפר לחלוטין.

:פינת התפר המועדפת 

תפר הZ מוחבא כמה שניתן כבר בתור ברירת מחדל. בכל מקרה, בשביל פרוייקטים מסויימים, במיוחד בשביל פרוייקטים שדורשים עבודה אחרי העיבוד (post-processing), חשיפת התפר יכולה להיות נחוצה בשביל העיבוד לאחר ההדפסה. בשביל לעשות זאת, ניתן לשנות את ההגדרות הבאות: 

ללא שינוי: תפר הZ ישאר באותו המקום.

החבא את התפר: התפר יוחבא כמה שיותר.

חשוף את התפר: התפר יוחשף כמה שיותר.

החבא או חשוף: התפר יוחבא כמה שניתן ויוחשף במקרה ואין אפשרות אחרת.


התעלמות מרווחי Z קטנים

רווחים קטנים בין השכבות בכיוון הZ של הדגם יכולים להיות "מתוקנים" באמצעות ההגדרה. זה יבטיח כי השכבות יתחברו ביחד באמצעות הדפסת מילוי בין התחתית לפסגה של הרווח. אם מבטלים את ההגדרה הזאת, ההדפסה לא תמלא את הרווח ותדפיס את הדגם במדוייק כפי שהוא נראה בתוכנה.

הוספת קיר skin נוסף

באמצעות ההגדרה הזאת, רוב החלק החיצוני של התבנית התחתית\העליונה יוחלף במספר שורות קוצנטריות. באמצעות שימוש בשורה אחת או שתיים ניתן לשפר את הגגות שמתחילים למלא חומר גלם ומבטיחים שהדגם ייצא עם מוצק ועם משטח חלק יותר.

הפעלת פונקציית גיהוץ

גיהוץ היא מצב בו הדיזה עוברת מעל השכבה העליונה ביותר אחרי שהיא מדפיסה אותה, בשביל "לגהץ" את השכבות העליונות בשביל משטח חלק יותר. ההגדרות לגיהוץ יכולות להשתנות בהתאם למשטח הסופי הרצוי:

  • רק השכבה העליונה ביותר: ההגדרה הזאת תפעיל את הגיהוץ רק לשכבה המודפסת האחרונה ביותר.
  • תבנית: התבנית יכולה לעבור את הגיהוץ. 
  • ריווח שורות: קובע את הרווח בין כל שורה.
  • זרימה: כאשר עושים גיהוץ, אחוז מחומר הגלם עובר אקסטרוזיה על הפסגה של השכבה האחרונה. 
  • החדרה: גיהוץ מופעל לoffset של הקצה החיצוני של הדגם בכיוון הX-Y 

מהירות, תאוצה, ומשיכה: מהירות הגיהוץ יכולה להשתנות בהתאם לכיוונון התהליך.